- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
דחיית ערעור על גז"ד שניתן למעורב בשורה של אירועים, אשר פגעו בביטחון האזור
|
עד"י בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
1478-08
15.5.2008 |
|
בפני : סא"ל יורם חניאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אבראהים חסן עבד אללה שאהין ת"ז 987582293 עו"ד מוחמד אלעראג' |
: התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר |
| פסק-דין | |
המערער, אבראהים חסן עבד אללה שאהין, יליד 1970 מיאטה, נעצר על ידי כוחות הביטחון בתאריך 22.3.07 בחשד כי היה מעורב בשורה ארוכה של אירועים חמורים, אשר פגעו בביטחון האזור. לימים, ומשהצליחו הצדדים לצמצם במידה ניכרת את נקודות המחלוקת ביניהם, הגיעו להסדר טיעון, אשר במסגרתו הודה המערער בכתב אישום מתוקן.
כפי האמור לעיל, הורשע המערער על פי הודאתו בתאריך 25.9.07, בכך כי בשנת 2006 היה מעורב באירוע, אשר במסגרתו חטף יחד עם אחרים, חשוד בשיתוף פעולה עם שלטונות מדינת ישראל, תחת איום אמצעי לחימה, לאחר החטיפה חקר המערער את הנחטף על ידם בנוגע לחשדות שעלו נגדו. עוד הורשע המערער בהחזקת אמצעי לחימה שונים.
הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, נקב במסגרת עונשית של 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בסך 4,000 ש"ח. ומשהניח התובע הצבאי הסדר זה בפני ביהמ"ש, נימק את ההסדר בכך כי "מחד עברו הפלילי של הנאשם, אך ישן. ומאידך, הודאתו בפני ביהמ"ש אשר חסכה זמן שיפוטי יקר" . הסנגוריה הצטרפה לנימוקים אלו, והוסיפה "מדובר בהסדר אשר הולם את רמת הענישה אשר מקובלת בביהמ"ש...בפרט האישום השני ההחזקה הייתה קונקלוסיבית ולכן העונש הוא מתאים..." .
הגם כי הסדר טיעון היה לפניו, לא ראה ביהמ"ש לנכון לקבל הסדר זה. בטעמיו קובע ביהמ"ש כדלהלן: "כלל לא ברורים לי טעמיה של התביעה הצבאית עת הסכימה להסדר הטיעון המוצע. לא נטען לקיומם של קשיים ראייתיים. בוודאי שעבר נקי אין כאן כלל ועיקר. שיקול החיסכון של זמן שיפוטי לבדו אינו מצדיק ענישה כה נמוכה, החורגת בצורה של ממש מהרף אותו הציבה פסיקת ביהמ"ש לערעורים...סבורני כי באיזון הכולל בין שיקולי הענישה - לא נתנה התביעה הצבאית מששקל ראוי והולם לעברו המכביד של הנאשם ולרלוונטיות שלו לגבי האישומים נשוא תיק זה" . על כן, דחה את ההסדר וגזר על המערער 60 חודשי מאסר, מהם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי לתקופה של 5 שנים מיום שחרורו של המערער ממאסר.
חרף הביקורת שהעביר בימ"ש קמא על הסדר הטיעון, סבורה הייתה הסנגוריה כי טעה. על כן, עתרה לפני, להשיב הסדר הטיעון על כנו ולגזור את עונשו של המערער כמבוקש. אגב כך, נמקה הסנגוריה את ערעורה בחיסכון הזמן המשמעותי שהיה בהודאתו של המערער. עוד טענה הסנגוריה כי יש להביא בחשבון את חלוף הזמן, את היעדר פגיעה במהלך החטיפה ואת העובדה כי לא נגרם, בסופו של דבר, כל נזק למי מן הצדדים. מאידך, עתה לא הסכימה התביעה הצבאית להיות חלק מעתירה זו של הסנגוריה, ועל כן, הודיעה כי אינה עומדת מאחורי ההסדר שהיה מלכתחילה, הואיל ועתה היא תומכת בעמדתו של ביהמ"ש דווקא.
כאן המקום להדגיש את עניינה של הראיה שהוגשה וסומנה ת/1 במסגרת הראיות לעונש. המדובר בגזר דינו של ביהמ"ש ברמאללה, בתיק 1904/89, אשר גזר למערער עונש של מאסר עולם, וכן 20 שנות מאסר חופפות לכך. עונש חמור זה, גזר ביהמ"ש כאמור לאחר שהרשיע את המערער בשורה של עבירות חמורות ביותר, ביניהן גרימת מוות בכוונה של מי אשר נחשד עם שיתוף פעולה עם השלטונות. ואם ישאל השואל כיצד הצליח המערער לעבור את העבירות נשוא הערעור שלפניי, נשיב, כי שוחרר באחד מפעימות השחרור וכצעד בונה אמון, לאחר החתימה על הסכם אוסלו.
עיינתי בטיעוני של הסנגוריה, והרהרתי בטעמים שהיו בבסיס הסדר הטיעון מלכתחילה, והגעתי אף אני למסקנה כי שגו הצדדים עת הניחו הסדר טיעון שכזה לפני ביהמ"ש. אין לי אלא לכנות הסדר זה כשערורייה.
לא אוכל להתעלם מהעובדה כי המערער הורשע בעבירת גרימת מוות בכוונה של מי אשר נחשד על ידו כמשתף פעולה עם השלטונות. אינני בא להתערב בהחלטה לשחרר רוצח מהכלא, אולם וודאי כי היה לנו לצפות כי התקופה בה ריצה את עונשו, כמו גם השחרור הבלתי צפוי ממאסר, יביא להפנמת ערכי היסוד של זכויות האדם מצד המערער וכיבוד חירות הזולת על כל המשתמע מכך. אולם, המערער לא למד את הלקח וחרף השחרור מהכלא, הגם כי חלף זמן ניכר מאז, חזר לסורו וערב עצמו בעבירה דומה לזו שבעבר. בל נשכח כי במקרה דנן היה מעורב המערער בחטיפת וחקירת חשוד בשיתוף פעולה, תחת איום אמצעי לחימה. כמו גם החזיק אמצעי לחימה בעת שנעצר.
16 חודשי מאסר לריצוי בפועל אינם עומדים בקנה אחד עם רמת הענישה המתאימה לסוג העבירות בהן הורשע המערער, ובוודאי שאינה מתאימה לנסיבותיו האישיות. חסד של ממש עשתה התביעה הצבאית עם הסנגוריה, בכך שהסכימה מלכתחילה להציג הסדר טיעון כזה לביהמ"ש. אולם, יפה עשה ביהמ"ש וכהוגן עשה שלא כיבד את ההסדר. אין לי צל של ספק כי גם המסגרת העונשית שקבע בסופו של דבר, מקלה עם המערער, אולם לכך לא נדרשתי, ועל כן, עתה אין לי אלא לדחות את הערעור על הסף.
ניתן היום, 15 במאי 2008, י' באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.
שופט
רמ"שית: ער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
